‏הצגת רשומות עם תוויות לדעתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לדעתי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 28 ביולי 2011

יוחלף השילטון

לפני כשנה פרסמתי כאן מחשבות בענין מרי אזרחי שאולי יתרחש במדינת ישראל. בנתיים חזינו בכיכר תחריר במצריים ובעוד מדינות והנה גלגלי השינוי נשמעים יותר קרוב מתמיד.

נמאס למעמד הביניים  המעמד שהוא השמן בכלכלת המדינה הוא גם השמן בגלגלי המהפיכה הממשמת ובאה.

השילטון ממשיך לספר סיפורים כדי להאחז בכיסא ולנו נמאס.

נמאס לשמוע שהינה יש לנו מהלך מבריק לשינוי חלוקת ההון.

נמאס לשמוע  שאנחנו חייבים להגן על העשירים כדי שיהיה לנו את מי לעבוד.

נמאס לשמוע את קולן של המשפחות המסכנות שהשתלטו על התקשורת והדמוקרטיה.

נמאס לשמוע על הוועדות מטעם שלא מצאו דרך להגביל את משכורות העתק של עבדי הטייקונים .

נמאס לשמוע על החלטות הזויות של פקידי שילטון הממתינים לג'וב הבא מחוץ למשק הממשלתי.

נמאס לשמוע את דממת השילטון כאשר מיעוט מבוטל של משיחים הזויים שם ללעג את מוסדות המדינה

נמאס לשמוע את אבירי הביטחון ממשיכים לקיים את מלחמות ישראל.

נמאס לראות כיצד שיטת הבחירות הנעימה כל כך והלא מחייבת נמשכת ללא סוף.

נמאס לראות כיצד זיעתינו ניגרת וממלאת את מעיינות הקיום של הפרזיטים השונים.

נמאס לראות את המעכרים והמקורבים הצוברים את עושרם ממניפולצות, מונופולים וחיבור לשילטון.

אנחנו מכירים את הטריקים של תאבי הכוח. בקרוב יארגנו לנו איזה  משימה לאומית בדמות , איזה איום קיומי לא מוכח ,סכסוך קטן או גדול עם שכנינו כדי שנשכח לרגע ונתגייס כולנו.
הפעם זה לא יעזור. לא נתפתה למריחות מילוליות מהסוג שאנו שומעים שנים.
אם זה יקרה ההמונים יצאו לרחובות אח"כ בעוצמה הרבה יותר גדולה.

המהפיכה החברתית החלה ואת סופה אין לדעת. רבים לוקחים ויקחו עליה טרמפ ,משמיעים סיסמאות ויורים פתרונות מכל הסוגים והמינים . נישמר מהם.

המנהיגות שמלווה אותנו בשנים האחרונות לא מתאימה לנו. ההיסטוריה שלהם ב"יחידה" זו או אחרת וזרי הדפנה שזכו בהם ביושר כאשר עוד הבינו מה באמת חשוב לא מכשירים אותם  לנהל מדינה. ההיסטוריה הצבאית המהוללת שלהם (לא בציניות) לא מעידה כלל על תפישת העולם החברתית , מדינית ו/או על כושרם להנהיג עם. עם הבחרם הם מזגזגים והעיקר שיבטיחו את אחיזתם במנעמי השילטון.

אנו זקוקים למנהיגות שהיושר האישי , בבת עינהם צניעות נר לרגליהם ותפישת העולם החברתית שלהם מובנת ומוצהרת מראש.
מנהיגים שלא יחששו מעשיית שינוי אמיתי ,לא יחששו מעשירי הארץ, יציגו באופן בהיר ומחייב את עמדתם לגבי חלוקת ההון ומשאבי המדינה , תמיכה בחלשים (לא בפרזיטים)  ובמעמד הביניים.

מי שבחר את המנהיגות הנוכחית חייב לוודא שהיא תעלם במהרה בימינו בבחירות הקרובות ולללא תלות בצעדים המגוכחים שינסו לעשות כעת כדי להמשיך ולרדות את הדבש.

ידע השילטון הבא שייבחר שאם ישכח אותנו ימצא את עצמו ברחוב כמו שראוי שיקרה לשילטון הנוכחי.



יום שלישי, 12 ביולי 2011

טיול לאלסקה - אלסקה עושה לי את זה

אלסקה
עושה לי את זה.
משהו קצת לא מוסבר. כאילו משהו נפתח בבית החזה איזו תחושה של חיבור לטבע לעבר הרומנטי של חלוצים, מרחבים וחופש. כאילו קשר מיוחד למקום שלא הייתי בו מעולם. מן רצון וכמיהה לחפון ממנו עוד ועוד ולהגיע רחוק יותר ועמוק יותר לרבדים היותר כמוסים שלה הנסתרים מעין. לפגוש את בני המקום ולחוות איתם את מה שכבר חלף מהעולם או מרובו מזמן. להתחבר לאופן שבו מקיימים כאן חיים גם כשהחורף מכה בעוז. לספוג מההרפתקנות של כורי הזהב והנחושת במאה ה19 מעוצמתם ונחישותם של פועלי הנחת צינור הנפט האדיר מצפון המדינה כ 800 מייל עד לנמל הנפט בולדז. בטנדרות הקפואות של הצפון הרחוק וב THompson Pass התלול כאשר דחפורים נקשרו בשרשראות למניעת התדרדרות בעוד רוח מקפיאה נושבת על פני העובדים.

כמה מהטיפוסים שפגשנו במהלך הטיול ניסו כל אחד בדרכו להסביר מה הוא עושה שם. חלקם חיפשו הרפתקה, חלקם היגיעו לתקופה קצרה של עבודה בצעירותם ולא נפרדו ועוד כאלה שמגיעים כבר הרבה שנים כל קייץ כדי לעבוד שם כולם רואים באלסקה את המקום להגשים את הרוח החופשית של האדם.

דייב
הדריך וליווה אותנו בטיסה והשייט ל Wolverine Creek לצפות בדובים. גבר מגודל בן שבעים פלוס שהיה מורה , מחנך ומאמן פוטבול ,יצא לפנסיה לפני כ 15 שנים ומאז כל שנה מגיע לאלסקה בקייץ עם אישתו למספר חודשים כדי לעבוד בהדרכת תיירים. שלוש פעמים בשבוע טס עם חבורה קטנה משיט אותם בדוגית באגם עד לערוץ ועומד כל היום במים הקרים כדי לכוון את הסירה כך שהקליינטים יהיו מרוצים. בנתיים קנה כבר בקתה ולא ירחק היום עד שישתקע שם קבע. למה אלסקה? משך בכתפיו ואמר "כנראה שזה החופש"

דייב מסביר לאן טסים









מדריך אחר
בסירה שעגנה לידינו ,מורה למוסיקה 8 חודשים בשנה בוירגיניה. בקיץ מגיע לאלסקה, כמו דייב, מדריך. למה הוא כאן ? אין מקום יפה ומשוחרר יותר מזה בכל העולם הוא אומר. (כל העולם שלו זו ארה"ב כמובן כמו לרוב האמריקאים). הוא גם היה נחמד והעניק לנו סלמון ומתכון להכנתו.

שי - דג מהמורה למוסיקה

מוכרת ההמבורגרים.
בגלנאלן בזמן שהחברה חיטטו בחנות יד שניה על אם הדרך דיברתי עם מוכרת המבורגרים בדוכן שבמקום. הגברת בת כשישים לא תעזוב את המקום בעד שום הון שבעולם כבר 25 שנים עובדת כאן , לא עוזבת בחורף! ובעלה מפעיל ציוד כבד ברחבי המדינה הענקית ומגיע מידי פעם הבייתה. הילדים ? מקווה שישארו בסביבה אך לא מאמינה.

מורת הדרך לצ'יטנה
גיין - בת 38, בלונדינית עדינה, כנראה אם חד הורית. הגיעה בבוקר מוקדם לאסוף אותנו יחד עם בנה (בן שנתיים שמתגלגל איתה כל היום) ספרה שהיא מדרום דקוטה. הגיע לפני 18 שנה לביקור באלסקה ומאז היא כאן מפעילה שרות הסעות לשמורה ועובדת גם כמלצרית להשלמת הכנסה. שאלנו "למה?" והיא ענתה במין גיחוך שאין לה מושג...
הילד של ג'יין מקבל תשומי

ב Denali Hwy דרך כורכר באורך 140 מייל פגשנו זוג חלוצים. נוסעים ונוסעים רואים רק אגמים,הרים מושלגים וכל מיני חיות קטנות. אין שום סימן לתחנת דלק או ישוב כלום. שממה. פתאום פרסומת לפנצריה ובצמוד לה פרסומת לאספרסו. כמובן שעצרנו. גילינו באותו מתחם מסעדה עם שלט סגור. בעודנו מותחים את האיברים מהדרך המעייפת הופיעה גברת כבת 60 והודיעה שהיום יש לה עוגות קנמון נפלאות כתוספת לקפה. נכנסנו לבית קפה/בר. מסתבר שהמתחם הזה בית קפה/בר , מסעדה , פנצריה, חדרים פשוטים המיועדים רק לקבוצות , שייך לגברת ולבעלה. הם גרים שם כבר 40 שנה. בזמנו היה שם מכרה (שבינתיים נסגר) והיה יותר עליז. צריך לדמיין את המקום בחורף בלא שלג חבורת כורים שבאה לבר לשתות בערב, ציידים המגיעים עם דובים מוס ושועלים חלק למזון וחלק למכירה. אין חשמל רק גנרטור פרטי. אף אחד לא מספק להם מיים - משאבות שהכניסו לנהר ושיש להפעילם כל החורף כדי למנוע קפיאה. ככה גם היום. בעל הבית גם צד לפעמים ומוכר את הפרוות. אין להם חשמל , רק גנרטור. אין טלביזיה. הילדים גדלו ועזבו. הם נוסעים בכריסמס למשך שבועיים לבקר את הילדים ואת הנכדים.
שאלתי אם לא משעמם להם אחד עם השני לבד לבד כבר 40 שנה והגברת צחקה וצחקה ואמרה שהתרגלה כבר.
גם הם לא עוזבים. לי ברור למה!







אשת האמן
"בת למשפחת הופמן ומשפחת גוטליב" - עצרנו בדרך ליד סולטדנה, במגרש שהיו מוצגים בו עבודות עץ נפלאות.
במגרש הרחב עמדו 3 קראוונים, חנות ובית מלאכה. התברר שבמקום גרים (רק בקיץ) זוג צעיר הורים ל 2 ילדים וכן הורי הבעל. הבעל ואביו הם האומנים מגלפים דמויות בגזעי עצים. כששמעה הבחורה הצעירה (שכחנו את שמה) את העברית התפתחה שיחה מרגשת. התברר שסבא רבא שלה ברח במלחמת העולם השניה מרוסיה. כל משפחתו נספתה. הוא הקים משפחה בארה"ב במקום שלא היו בו יהודים ולא ידעו מה זה יהודים. הנכדים הלכו לכנסיה כמו כל השכנים. לפני מותו ביקש מנכדתו שתבקר בישראל. לא עזבנו לפני (שקנינו דובי עם ברכת שלום בעברית שגילף הבחור על פי הנחיות גבי) ומילאנו את בקשתה ורשמנו בעברית את שמות כל בני המשפחה ועוד מילים שונות


האמן הנכדה והילדה










אב ובנו מנילינצ'יק
התמקמנו ללינה בדרך צפונה מהומר על שפת נהר/אגם הגבולות כאן מטושטשים בשל רוחבם של הנהרות, פגשנו אב ובנו שעסקו בדייג.
מסתבר שהאב גודל כנוצרי באחת ממדינות ארה"ב והיגיע לאלסקה לפני כ 20 שנה. בנו שחיטט באינטרנט מצא שורשים יהודיים ומאז הם משתדלים לקיים את מצוות הכשרות (ככל שניתן . בכפר שלהם לא מבינים למה הם לא אוכלים פירות ים).

השיחה איתם הייתה מרתקת.
למדנו מהם קצת על מנהגי המקום מה מותר לדוג כמה באיזה שיטות ומה עושים למי שנתפס עם יותר מ 32 דגים בעונה במקום זה (מחרימים לו את הציוד, הרישיון ואת הדגים).
בעניין כלי הנשק המאיימים המרגיעים את הגנבים השונים קיבלנו גם עצה טובה בנושא הדובים - עדיף שתירה בהם ראשון !  הבן צד מידי פעם למטרות פרנסה. בשר הדוב ערבלחיכם וגם מוס יחשב למעדן. דגים זה ברור!
האב ,נטול שיניים בשפה העליונה (לא נתן להבחין בכך בשל הזקן העבות אך הודה "באשמה" כשלא יכול היה לאכול מהכיבוד שהצענו להם) סיפר שהוא מתפרנס מפה ומשם ושיש לו כמה עיזים ואלפי דונמים למרעה. אף אחד לא אומר איפה מתחיל ואיפה נגמר מרחב המחיה של כפריים כמוהו. ממנו קיבלתי את ההסבר הפשוט והמפורש לשאלה "מה מביא את האנשים להשאר ולחיות בתנאים לא קלים באלסקה . חופש ומרחבים. מעט חוקים ויכולת ליזום ללא מגבלות כמעט. למשל אוצרות הטבע אינם שייכים למדינה. אפשר לחפש זהב ,למצוא ולהכריז על המקום כשלך ועוד ועוד.

לא פלא שלא גונבים מהם - כולם מזויינים


חפלה 

גבי ,שהרביץ בהם תורה

וידאו 1



עוד וידאו









השלל היחידי - עלה להם גלון דלק!!

הייתה לי חוויה חזקה מרגשת ומרתקת. אלסקה עושה לי שוב לחשוב על מה חשוב עוזרת לי להבין.

אלסקה זה מקום שהמילים עושות לו עוול והתמונות לא יצליחו להחמיא לו מספיק. זהו מקום הרוח.


(מרבית התמונות  באדיבות גבי רונן)

יום שבת, 4 בספטמבר 2010

מרי אזרחי ?

משהו קורה.

משהו כאילו בלתי נמנע. אפשר לשמוע את גלגלי ההסטוריה נעים קדימה אל הבלתי נתפס.
הרחשים והבזז בסלוני יום שישי לא מתאפקים ונשמעים כבר בכל ערב, בכל הזדמנות.
הכתבות בטלוויזיה מתחילות לגעת. כל הזמן הן היו כאילו על יד לא ממש העיזו , מורא השלטון והפרנסה מחליש את הרוח. המפרשים לא ממש מתוחים. על יד.
יותר ויותר אנשים שדעתם ידועה מזמן ,משמיעים את קולם ברמהאלה לא הקולות שהתרגלנו לשמוע.
אלה לא הקולות שמטילים ספק בנאמנות ציבור שלם למדינה כיוון שאינם מקדשים אבנים ואדמה.
אלה לא הקולות של ציבור שאחת דתו - הלכה, זו או אחרת  ובנתיים עד שיבוא המשיח מזנב באושיות הדמוקרטיה.
אלה לא הקולות של אלה שנהרגים באהלה של תורה ועד שזה יקרה חיים על חשבון משלמי המיסים במדינת ישראל.
אלה כבר לא רק מילים.
השבוע הכריזו מספר אמנים שלא יופיעו בהיכל התרבות באריאל. בוווווום !!!

יריית פתיחה !
נדמה שלא נשמע קול כזה במדינת ישראל מאז הקמתה. קול קורא למעשה! קורא לעשות אבחנה בין סוגים של אזרחים. (למרות שכבר מדברים על "השטחים" ולא על אנשים. לא עברו מספר ימים ונשמעה הקריאה שלא לפעול על פי שעון החורף (של הציבור הדתי). עוד קול שקורא למעשה

ציבור גדול במדינה שהוא כנראה עדיין רוב ושאיבד מזמן את הנהגתו המתין לרגע כזה. לא רק מדברים. לא רק עומדים עם שלטים בצמתים. לא רק כנסי מחאה. לא רק עוד מילים יפות, דיונים על דמוקרטיה וניסיונות להתפשר. מ- ע -ש-י-ם!!

לא חייבים להסכים עם הצעד הזה. אך בפרוש צריך לברך על שינוי הדרך

והשילטון ? זה שמזמן מכר ערכים תמורת כיסאות ,שמוכן לאמץ כל אידיאולוגיה ולשלם כל מחיר ובלבד שיצלח את הקדנציה ,מה יש לו להגיד? "אנחנו לא נפרנס גופים שמפלים".
וכי אפשר לצפות משלטון במדינת ישראל של ימים אלה להתייחסות ערכית ? לאיזה איש רוח (מגוייס או לא) שיגיד דברי טעם ? כמו שאמר עיסא הספר מזבידאת - כולם חרא, הכל כסף.

השילטון מקווה שהכסף המוקצב למוסדות רוח ויצירה יהיה הניצרה.
השילטון הזה שמתקצב ישיבות של בטלנים, שמשלם קצבאות לאמהות שיעודם ללדת עוד ועוד נתמכי סעד .
זה שמפרנס אלפי עמותות שקר שיעודם העיקרי למצוץ בדרכים שונות את כספי משלמי המיסים לטובת ניתמכי הסעד שלו.
זה שלא מתקצב והורס באופן שיטתי את מערכת החינוך (החילונית).
זה שמתקצב ומתיר אפליה חד צדדית של השונה על ידי חרדים, דתיים אחרים וקיצונים ימניים מסוגים שונים. ניסיתם פעם לרכוש דירה בשכונה חרדית? ללכת בשכונות שלהם ? להיות הומו ? להביע דיעה ?
זה שמפחד לקבל אחריות בנושא החוקה.
זה שנימנע מלשלוח פלוגות מישיבות הסדר לבצע פעולה חוקית של השלטון - פינוי מאחזים- שלא לפגוע  חלילה ברגשותיהם (רק להם יש) ו/או למנוע מלחמת אחים ומתרץ ב "אל תהיה צודק, תהיה חכם " כשבשניהם הוא לא משהו.

זה שמספר לנו סיפורי אימה על הכור האירני בתקווה שיסיט אותנו מהדיונים האמיתיים על עתידינו, יעודינו ועל מחירי השלום שמוכנים לשלם.
השלטון הזה שהתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה , גם הוא, כמו הממסד הדתי ,מתעלם מחוקי מדינת ישראל ומקווה לבלום את הסחף באמצעות הפחד.
כמו שאמר מנהיגנו הדגול אנחנו לא מ-פ-ח-ד-י-ם.
על השילטון הזה, נטול הערכים, החרד לממש את תכליתו היחידה - שילטון - משפיעים בעזרת הפחד. ממש כמו אחינו הדוסים, הימנים הקיצונים ומטורפי הגבעות

ידע השילטון שיש ציבור רעשני ובעייתי לא פחות מקיצונים ימנים, משיחים ומחובשי כיפות מכל סוג, ציבור שמוכן להלחם על ערכיו, ציבור שגם לו יש אלוהים מקודש, ציבור שאינו מפחד, ציבור שגם לו יש משוגעים וצריך להקים עבורם בשב"כ את "המחלקה החילונית" ,ציבור שילך עד הסוף.

ידע השילטון,  יש משקל נגד. 
היגיע הזמן לאפליה מתקנת. הזמן להחזיר את הציונות השפויה למרכז הבמה.
יפנימו ניצלנו.
אם לא ? נצלינו.
והיו דברים מעולם.