מיה, יעלי, אורי, דני ומיכלי היקרים
אתם כבר שנתיים באמריקה בהתחלה בברקלי וכעת בסיאטל ואנחנו בגעגועינו כי רבים מגיעים לביקורים ארוכים כדי להשביע מעט את הרעב הגדול לראות אתכם ,לחוות אתכם ,להשתתף מקרוב בשמחות ואם אפשר לסייע מעט בקשיים.
גם בשל המרחק הרב כל ביקור הוא ארוך, ממש מתנחלים אצלכם. אנחנו טוענים את המצברים ומנסים לנשום את האוויר שלכם בנשימות עמוקות ולמלא את כל חלל הריאות שיספיק לנו בצלילה חזרה לישראל - עד הפעם הבאה.
בתחילת הדרך השתדלנו להביא גם תועלת במובנים שונים. כעת כשאתם כבר יותר ויותר מאורגנים (כן ירבה) אנחנו יותר עסוקים בהנאה שלנו מהשהייה איתכם ופחות מועילים ממש.
אנחנו יודעים שזה לא פשוט.
מיה ,יעלי ואורי, אתם צרכים להתרגל כל פעם מחדש לסבא וסבתא "להתנהג יפה" וכו'.
מיה החמודה ,שיש לה זכרונות ממשיים מתקופת חייה הראשונה בארץ מבחינה היטב בין הסבים והסבתות מחממת את הלב עם הזכרונות שלה מלילות שבת ,הקידוש של סבא והמאכלים של סבתא.
אורי השובב ,מלך החיות ובמיוחד סוסים, כעת אתה כמעט בן שלוש ולא מבין מה קורה עם הענין הזה של סבא וסבתא. לא בטוח שהמושג מובן לך ממש ואתה לא בטוח מאיפה באים לך כל פעם סבא וסבתא חדשים. למשל הפעם התעקשת לקרוא לי סבא יעקוב במשך שבועיים. המילה סבא נקשרה ליעקב שהיה שם לפני שלושה חודשים בטקס הסיום באוניברסיטה. לא פשוט לך.
יעלי המהממת ,נראה שאת עושה אבחנה ברורה בין הסבים והסבתות. את מחוברת לאורי כל כך חזק ומקפידה לשמור על מעמדך אצלו ולא מאפשרת לשום דבר להיכנס בינכם. גם לא סבא וסבתא.
אתם צרכים להתרגל לצפיפות בבית כשאנחנו באים. אתם חולקים איתנו את מה שהיה רק אתמול שלכם בלבד. את המקלחת והשרותים (בברקלי זה היה יותר מסובך אפילו) את המושבים "הטובים" באוטו כדי שיהיה לנו יותר נוח והכי חשוב את תשומת הלב של אמא ואבא.
אתם גם צרכים להתרגל שלסבא ולסבתא יש לפעמים ( נדירות אמנם אבל יש) מה להעיר בענין ההתנהגות שלכם. זה נורא מרגיז. במיוחד את מיה ואורי.
אנחנו כל כך רוצים להשלים את החוסרים שלנו ומתנדבים להקריא סיפורים לפני השינה . זה נראה כאילו סבבה אבל כשזה במקום אמא או אבא זה לפעמים מלחיץ אתכם.
והגדולים ? גם להם זה די מורכב. בונים את עתידם ובתוך כך במשך כמה חודשים בשנה מארחים את ההורים משני הצדדים בארוח מלא.
מיכלי שמתרוצצת סביב עניני הבית האין סופיים ,חינוך, בריאות, הסעות, חוגים ,בניית חברה לילדים ,תמיכה בדני(כשצריך) ופתוח הקשרים החברתיים מקדישה לנו תשומת לב בכל מובן. מחפשת יוזמת ומוציאה לפועל בילויים , טיולים, קניות, סיורים "מקצועיים" בחנויות ומפנה את זמנה כדי להנעים לנו את השהות בכל מובן אפשרי.
דני שעסוק בבניית התשתית (לימודים ועבודה) למרות הלחץ והמתח מתאמץ לחזור בערב הבייתה כדי להיות עם הילדים וגם איתנו ומאוחר בלילה חוזר לעבודה/לימודים להמשיך בעיניניו. בכל ביקור מוותר על חדר העבודה לטובתינו ולומד/עובד אי שם.
בסופי שבוע, למרות שזקוק למנוחה נוסע איתנו לטייל ,פותר בעיות מחשב, מטפל בהחזרת מוצרים לחנויות וקבלת פיצוי הולם :) ועוד ועוד משימות מגווונות.
זה לא מובן מאיליו. אנחנו יודעים ורואים התנהגות של נכדים/נכדות כלות וחתנים אחרים בנסיבות דומות.
זה לא מובן מאיליו. אנחנו מודים לכם ושמחים ששפר עלינו גורלינו ואתם ילדינו (בלי לפגוע בזכויות :) - גם דני ) ונכדינו.
היה לנו נפלא אתכם!
אוהבים אותכם - סבתא דבורה וסבא אהוד
אנחנו באלסקה
אתכם בסיאטל
קצת מארץ הקודש
