בעמק הפרוואטי פזורים מספר כפרים כמו טוש, זה שביקרנו בו.
העמק עצמו לאורך נהר הפרוואטי נמצא בגובה של כ 1800 מטר וההרים סביבו גבוהים עד כ 4500 מטר, בחורף מושלגים ובתקופה שהיינו כבר נעשה קר.
הכפר טוש ממוקם בגובה 2700 מטר. פעם אפשר היה להגיע באוטובוס המקומי רק לקירבתו ואת שאר הדרך עשו ברגל בסיוע פורטרים שסחבו את המזוודות/תרמילים במעלה ההר עד לכפר, כיום אפשר לקחת מונית קטנה ןכך עשינו.
הבאנו מהארץ בגדים חמים ובכל זאת קנינו מכנסיים חמים מצמר מקומי עבור דבורה כדי שלא תקפא. חשבנו שזה יספיק.
מי אמר שאין אלהים ? הפעם התגלה בדמותם של זוג ישראלים צעיר מאד שפגשנו בסוכנות נסיעות (בהמשך המסע פגשנו אותם בפושקר וברישיקש ).
הם המליצו לנו לרכוש בקבוק חם וידעו למה. מספר דקות אחרי שנפרדנו לשלום נעמי חזרה בריצה להראות לנו איפה בדיוק קונים אותו. הרכישה התבררה כעסקת המאה. הבקבוק הציל אותנו בטוש וגם אח"כ בכמה מקומות.
 |
| היה קרררררר |
 |
| מוניות מגיעות רק עד כאן |
ההליכה בעיירה אינה פשוטה עליות תלולות, מדרגות ושבילים צרים. עדיף להיות ערני כי חמורים נושאי החבילות יכולים בקלות להעיף אותנו מהדרך.
כמה מאות מטרים מהכניסה לכפר ראינו גסטהאוס שיכול היה להתאים אבל בכל זאת לקחנו סבל תמורת כמה רופי, וטיפסנו איתו בשבילי העיירה בכוונה למצוא גסט האוס מסויים שהמליצו לנו (העין השלישית) אך ללא הועיל.
חזרנו למקור והתמקמנו בחדר עם נוף מהמם.
 |
| דבורה מתחרדנת בשמש |
 |
| מהמרפסת |
 |
| מהחדר |
 |
| מהחדר |
 |
| מתחממים ורוחצים כלים |
 |
| מצחצח שיניים |
 |
| שוטפים כלים |
 |
| מתייפיף |
 |
| מתיפיפת |
 |
| חופפת |
כפר מקסים, פשוט ושווה. בסיור פגשנו כמה דמויות שעוסקות במלאכות שונות.
 |
| הבנאי |
הובלות/סבלות - נשים בעיקר ,כמעט כרגיל עוסקות בעבודות הקשות
 |
| הגברים היחידים |
 |
| אריזה מענינת |
 |
| מעמיסה בפתח המחסן |
פגשנו גם בעוסקות בניקיון
 |
| שטיפת ריצפה |
 |
| שטיפת עלים |
 |
| כביסה |
היגיינה אישית בחצרות
ממיינת בוטנים
ביקרנו בבית הספר המקומי
 |
| הפסקה |
בתי הכפר
 |
| בבניה - פיגומי במבוק אופיניים |
 |
| אסטתיקה |
והנוף - אין עליו
 |
| מעבירים את הזמן בהמתנה לאוטובוס |
 |
| מחפשים מקום להמתין לאוטובוס חזרה |
 |
| ממתינה להקלה בתנועה |
 |
| צפוף... |
