מטעמי חיסכון טסנו עם קונקשן דרך קייב.
נחתנו בדלהי ב 6 בבוקר ו Jolly (מי
שמארגן לנו את הנסיעה ברג'סטאן) חיכה לנו עם נהג ולקח אותנו לטרמינל 1 לטיסת ההמשך
לדרמאסאלה שיוצאת ב 1430. מסתבר שבדלהי יש דיוטי פרי גם בכניסה וג'ולי ביקש שנקנה
לו 4 בקבוקי וויסקי מסוג מסויים. לטענתו בחג הדיוואלי הממשמש ובא נותנים מתנות...
בשדה התעופה התוודענו לשני הודים מקסימים שמסמנים
את הדרך לשרותי גברים ונשים בצורה מאירת עיניים.
טסנו לדהרמסאלה כשעה בטורבו סילון, נחתנו ונאספנו על ידי
אינו נהג מקומי שתאמנו איתו מהארץ, 900 רופי עד למלון (עוד ידובר במלון הזה ).
לא הסתובבנו בדלהי אז הלם הנחיתה התרחש כאן
בכבישים ובהמשך באמריצר הסואנת.
הנסיעה בסיבובים ללא סוף ונהיגה מורטת עצבים. נהיגה הזויה ,צפצופים ובלימות אבל הכל זורם. הנהגים לא עצבניים זה מדהים. כשהתנועה פקוקה ממתינים בסבלנות תוך כדי תקיעות קלות בצופר לפעמים מישהו מהנהגים יוצא להכווין התנועה ולפעמים מישהו מהקהל בסביבה. מבינים שאולי זו הדרך היחידה משהו בתרבות עובד כאן מצויין בכבישים צרים , מפותלים, עמוסים ומשובשים.
הנסיעה בסיבובים ללא סוף ונהיגה מורטת עצבים. נהיגה הזויה ,צפצופים ובלימות אבל הכל זורם. הנהגים לא עצבניים זה מדהים. כשהתנועה פקוקה ממתינים בסבלנות תוך כדי תקיעות קלות בצופר לפעמים מישהו מהנהגים יוצא להכווין התנועה ולפעמים מישהו מהקהל בסביבה. מבינים שאולי זו הדרך היחידה משהו בתרבות עובד כאן מצויין בכבישים צרים , מפותלים, עמוסים ומשובשים.
את הגסטהאוס הראשון הזמנו מהארץ – לא להתחיל לחפש
כשמגיעים. כשהיגענו בשעה טובה למלון Ram Yoga סתבר שלא ניתן להגיע עם רכב
גם לא עם ריקשה עד למלון. הוא ממוקם בקצה ירידה תלולה (שחייבים לעלות אותה אם לא
רוצים להשאר במעצר) ומובילה אליו דרך חתחתים באורך של כ 100 מטר זרועה במדרגות ענק
וחשוכה בלילה ☹
אפילו לתרמילאים צעירים כמונו זה היה יותר מידי.
הנהג דיבר עם ה"מלון" ומישהו בא לקחת
את המזוודות. כשטיפסנו את 20 המדרגות האחרונות היגענו קצרי נשימה לחדר גדול יחסית
,שירותים בסדר ומרפסת שמשקיפה קצת אל הנוף וגם זכינו לסאפרי קופים במרפסת.
זורמים. מתכננים לעבור מלון מיד שנחזור מאמריצר. מצאנו
מלון אחר סמוך למלון שלנו אך הרבה יותר מוצלח.
סיכמנו
עם הבחור שיבוא לקחת את המזוודות בלילה שלפני הנסיעה לאמריצר ויאללה, סיור ערב
ברחובות מקלוד גאנג וארוחת ערב במסעדה טיבטית.
רק שיהיה ברור לכל מלון עד כה היה את הקטע שלו.
הודו, כבר אמרנו ?
בבוקר יצאנו ליום טיול עם אינו , הבחור המקומי שהוביל
אותנו לכמה מקומות התחלנו במקדש הדלי למה. התרגשתי. התרבות של נתינה שיתוף באמצעים
ופשטות ההליכות נגעה ללב . בלי חכמות מזמינים להכנס למקדש להקשיב לתפילות ולקבל
מנת אוכל מקודש.
התפילה
מלווה תרועת חצוצרות והקשה בתופים. בסיום התפילה הציבור מקבל מנת אורז קדושה ,תה
ולחם.
![]() |
| מבנה המקדש צילום מהחדר |
![]() |
| מסובבת גלגלי תפילה |
ביקרתי גם במוזיאון במקום המתאר את הזוועות שעשו
הסינים 1950 כאשר פלשו לטיבט חיסלו
כמיליון איש , הרסו את המקדשים, עיירות וכפרים ושארית הפליטה כ 60000 טיבטים חיים
באיזור דרמאסאללה בתקווה שיום אחד ישתנה המצב.
למי שלא מכיר ישנה העיירה דרמאסאלה – אינה מתויירת כמעט. כל התיירים מתרכזים בשלושה כפרים הנמצאים מעל דרמאסאלה: מקלוד גנג (שם ישנו) מעליה בגסו (מוצפת בישראלים) ומעליה דרמקוט עוד התנחלות ישראלית באיזור.
עשינו סיבוב בדרמקוט , את בגסו השארנו לאחר החזרה מאמריצר.
![]() |
| לפרה לא מפריע שמיבשים כביסה |
דבורה התקמה בבית קפה ואני יצאתי להליכה זריזה של
כשעה וחצי כל כיוון במטרה להגיע למפלי דרמקוט.
לאחר כשעה וחצי של הליכה הגעתי למפל הניסתר, רוצה
לומר לא פגשתי את המפלים למרות שהלכתי כחצי שעה יותר מהצפוי. מבועס שבתי על עקבי. לקראת סיום העליה פגשתי בתופעה הרגילה כמעט של נשים טיבטיות עובדות בעבודה פיזית קשה. הרבה פעמים אפשר לראות חבורת גברים יושבת ומלהגת בזמן שהן עובדות. כשביקרנו בכפר טוש בהמשך המסע התופעה בלטה במיוחד.
והמשכנו למרכז תרבות טיבטי במקלוד גנג -Norbulingka
נותנים שם הדרכה בחינם של כחצי שעה הצטרפנו, היה מעניין. ראינו בעיקר תרבות של מלאכת יד מסוגים שונים.


הלכנו (תרתי משמע) לבקר בבית יתומים. מנהלת המקום לא הייתה, הסתפקנו בשיחה עם המקומיים שעובדים שם וחלק מהילדים. עוד מישהו שעושה עבודת קודש.
לבסוף על הדרך פגשנו נשים (אלא מה) שעובדות בשדות האורז.
מחר לאמריצר.
והמשכנו למרכז תרבות טיבטי במקלוד גנג -Norbulingka
נותנים שם הדרכה בחינם של כחצי שעה הצטרפנו, היה מעניין. ראינו בעיקר תרבות של מלאכת יד מסוגים שונים.


![]() |
| לא נפקד מקומה של האישה העמלה |
הלכנו (תרתי משמע) לבקר בבית יתומים. מנהלת המקום לא הייתה, הסתפקנו בשיחה עם המקומיים שעובדים שם וחלק מהילדים. עוד מישהו שעושה עבודת קודש.
לבסוף על הדרך פגשנו נשים (אלא מה) שעובדות בשדות האורז.
מחר לאמריצר.











































מעניין מאוד לחוות אתכם חלק קטן מאוד מהטיול.
השבמחקהמקום, המקומיים והנופים עוצרי הנשימה, עושים חשק לקרוא ולראות עוד ועוד!
איזה כיף, יפה שהצלחתם מהר להיכנס לראש ההודי.
השבמחקתהנו ...