יום שני, 4 ביולי 2011

טיול לאלסקה - סלמון בציטנה


יצאנו מטנגל לייק כשיעדינו הוא צ'יטנה. העיירה 100 תושבים שוכנת על ציר הכניסה לפארק Wrangle . בעצם נוסעים לשם בעיקר כדי לבקר בפארק.
זהו פארק ענק. לשם המחשה גדול משווצריה ומטקסס. שישה מההרים הגבוהים בארה"ב ובראשם ה Wrangle המתנשא לגובה של כ 16000 פיט נמצאים שם ובנוסף קרחונים אדירים ובעלי חיים מכל הסוגים האופיינים לאלסקה. הפארק פתוח אך הגישה איליו מאד קשה, תנאי מזג האויר בו לא קלים ולא יציבים ולכן הסיורים בו נעשים רק באמצעו רינג'רים מיומנים ובאמצעות טיסות לאתרים בפארק.
אני רציתי לטוס מעל ההרים והקרחונים אך הייתי יחידי. כשעצרנו במרכז המבקרים של הפארק ראינו סרט מדהים ששיכנע אותי סופית לצאת בטיסה למרות שידעתי שהמרחק בין סרטים מקצועיים לטיסת תיירם הינו רב.

בדרך לציטינה



מרכז המבקרים בפארק

מרכז מבקרים ורנגל


כביש הגישה מצ'יטנה לעיירות מקארתי וקניקוט הינו משובש ובכל מקרה חברת ההשכרה של הקראוון אינה מרשה ליסוע עליו. דבורה גבי ויפה הזמינו סיור לעיירות מקארתי וקניקוט ואני הזמנתי טיסה.
לנו בחניון בקניי ליק ובבוקר באו לקחת אותם לסיור. הגב' שמפעילה את הסיור אם חד הורית לילד בן 4 שמתגלגל בואן עם התיירים ומחכה איתה לסוף היום כדי לחזור הבייתה. טיפוס מיוחד שווה סיפור.

מעבר לטבע המדהים שנשמר בין היתר בשל הקושי להגיע לשם היו במקום ,בזמנו מכרות נחושת בהם עבדו חלוצים בתנאי מזג אויר קשים ביותר. שתי העיירות הן חלק מההיסטוריה של המקום ושימשו כמרכזי אספקה ומגורים.

אני נותרתי בקראוון והמתנתי למזג האויר שישתפר ויאפשר לטוס. בכל שעה התקשרתי לברר אם יש תנאי טיסה עד שבשעה 1500 לערך הסתבר שזה יהיה בלתי אפשרי. ביטלתי ההזמנה ויצאתי לטיול עצמאי לכיוון צ'יטנה.








עברתי את העיירה בכיוון למקארתי (למרות האיסור) והנה אני פוגש את החברה חוזרים מהסיור.


לפי דבורה הסיור היה על הפנים ולא שווה את הכסף שהושקע. גבי התענין בהיסטוריה של המקום . שמחתי שלא הצטרפתי. כשנרגעו הרוחות והסתבר שלא טסתי החליט גבי להצטרף מחר לטיסה – אם מזג האויר יאפשר.

חנינו אחרי הגשר מעל נהר הסוסטינה לצפות בדייגים. חלקם בונים מכונות איסוף דגי סלמון בעת שהם מטפסים מותשים במעלה הזרם. החברה האלה שוהים במקום בקראוונים מספר חודשים . השהיה אינה רצופה כאשר מידי פעם חוזרים הבייתה וחברים/שותפים מחליפים אותםליד המכונות. את השלל אסור למכור ולטענתם הם מקפיאים לחורף כמויות ומחלקים לחברים. אני לא בטוח שזה מדוייק לאור העובדה שיש ימים בהם נמשים בדרך זו למעלה ממאתיים דגים.
שאריות שהותירו השחפים



אחרים עומדים בתוך הנהר עד צוואר (ממש כך) עם בגדי גומי ואסל שבקצותיו רשתות גדולות.
אחד מהם, ממוצא פיליפיני חזר מהים עם שני דגים גדולים. פתחנו איתו בשיחה וכששמע שאנחנו מישראל התיעץ עם אבא שלו ונתן לנו דג אחד במתנה (אסור למכור). די מהר הוא הבין שאין לנו מושג איך להתמודד עם המפלצת והתנדב לנקות לנו אותו ולארוז בשקית ניילון גדולה. הודנו לו בשילוב תשר של עשרה דולר.


משפחת הדייגים


בערב עשינו אותו על האש. היה מעולה!!











הלכנו לישון בתקווה שאפשר יהיה לטוס מחר. אבל זה כבר סיפור אחר

3 תגובות:

  1. חכו חכו למנגל שלנו, אני יכולה כבר להריח את ארוחות הדגים!!! יאללה, בואו כבר!

    השבמחק
  2. I am waiting for you, and we have a bbq. I am waiting for you to come, p.e.we have a large backyard. And I am good at baseball.I play it alot and it is fun.I hope you come soon! Love maya! 

    השבמחק
  3. Hi, Maya , I am on my way! Missing you and yaeli and uri a lot . It would be a lot of fun to play with you baseball. Hope you will teach me the game as I am not very good with it. Love you very much counting the hours. נשיקות , סבא אהוד שיצא מהאגם הבוקר כדי לכתוב לך.

    השבמחק