הבלוג של אהוד אלחנתי: טיול לאלסקה

סיימנו את הסיור בקרחון מטנוסקה ושמנו פעמינו לכיוון פלמר. דבורה שהייתה עסוקה בלחפש מה לעשות במקום מצאה שיש חווה לגידול בעלי חיים מיוחדים הנקראים musk ox . קיבלנו הסבר מענין על בעל החיים הזה מקורו ומה הסיבה שהאסקימוסים בצפון צדים אותו כמקור מחייה חשוב.

(איך נקרא הצמר המיוחד שמפיקים מהמוס אוקס ? מי שלא הקשיב למדריכה לא יידע :) )

מענין במיוחד היה ההסבר על אופן ההערכות שלהם להגנה הקפית מהאוייב הטבעי שלהם ,הזאבים. אם יש כמות נאותה בקבוצה הם נערכים במעגל פניהם החוצה כאשר הצעירים במרכז . אם הקבוצה הקטנה נעמדים בשורה צמודים אחד לשני פנים לאחור מה שמקשה מאד על תקיפתם.

למה בכל זאת הם מתמעטים ? מסתבר שבעל החיים הזה לא משאיר פצועים בשטח. אם אחד מהקבוצה המתגוננת נפגע כולם ממשיכים להילחם עד ניצחון או שכל הקבוצה מושמדת. מכיוון שכך ,כאשר הילידים בצפון המדינה צדים אותם הם חייבים להרוג את כל הקבוצה כדי לקחת לפחות בעל חיים אחד.
חוות הגידול מנסה לתרבת את הגזע כך שאסקימוסים בצפון יוכלו לגדל עדרים ולהתפרנס ממכירת הצמר המיוחד שלהם מבלי לעזוב את מקום מגוריהם וכך לאפשר להם לשמור על אורח החיים המסורתי שלהם.

כמובן שסיירנו בחווה והצטלמנו עם החייס.

"הקטנים"

משיל צמר יקר ערך

בחינה הדדית

מאכיל חיית מחמד

משפחה

כאמור ניצלנו את שעות האור הארוכות והמשכנו למכרה הזהב Independence mine. המכרה נוצר כחלק מתופעת הבהלה לזהב. כרגיל חלק התעשרו חלק מצאו מעט כדי מחייתם וחלק הצטערו שנטשו בית ומשפחה במרדף אחרי חלום ההתעשרות הירה.
מההיסטוריה הראשונה שלו בתמונות להלן. מעניין לראות שמחפשים עצמאיים זיהו מקורות של זהב וקיבלו חזקה על המקום.

הפקת זהב ממחצבים הינו תהליך קשה שאינו מתאים ליחידים (שחיפשו בד"כ זהב בנהרות וטיפסו במעלה הנהר כדי למצוא את מקור הערוץ) ולכן התאגדו במקום מספר גורמים וחברות כריה כדי להקים את המכרה.
במלחמת העולם השניה המכרה נסגר כיוון שלא נידרש למאמץ המלחמתי. לאחר המלחמה נפתח לתקופה קצרה ונסגר סופית ב ינואר 1951 (כשנולדתי) כיוון שמותר היה למכור זהב רק לממשלה הפדרלית במחיר לא משתלם.
בתקופת הקיץ המקום יפה ופורח אך אפשר להבין את התנאים הקשים שבהם פעלו הכורים במקום שכירים שחלקם היגיעו עם המשפחות למחנה שקיים קצת שרותי דת חינוך וכו. כיום המקום מוחזק כפארק היסטורי בעזרת מתנדבים.