הבלוג של אהוד אלחנתי: טיול לאלסקה

אחרי השייט המדהים לקרחונים בולדז (יפורסם בקרוב) קמנו בחניון על שפת הים למזג אויר נפלא ולסיור במספר אתרים בעיר ולדז.
ולדז 4300 תושבים מהווה את נמל הנפט העיקרי של אלסקה איליו מגיע צינור הנפט מהבארות בצפון המדינה. שני ארועים גדולים מצויינים בהיסטוריה החדשה של העיר.
ב 1964 חוותה רעידת אדמה שהחריבה את מרביתה. העיר שוקמה ולמעשה נבנתה מחדש.
ב 1989 מיכלית נפט של חברת אקסון עלתה על שונית (גם בזכות קברניט שיכור). הנפט הגולמי כ 36000 טון שזרם לים גרם לזיהום נורא ולהשמדת כ 250000 בעלי חיים.

ויתרנו על המוזיאון וראינו שני סרטים מענינים. הראשון על רעידת האדמה הגדולה ב 1964 שהחריבה את ולדז (ועוד ערים באלסקה) כמעט לגמרי. רעידת אדמה זו רעידת אדמה לא חשוב מתי ולא יכולנו להמנע מההשוואה לצונאמי שעבר ביפן לא מזמן אחרי רעידת האדמה. המראות דומים.

הסרט השני תאר את תהליך הקמת צינור הנפט הגדול מצפון המדינה הקפואה ועד לולדז מהלך 800 מייל. הרפתקנים וגיבורים נחושים שעבדו בתנאים מטורפים עד להשלמת הצינור במשך כשלוש שנות עבודה.

פרחים גדולים מאד

בפתח המוזיאון בולדז

אח"כ רצינו לראות סלמונים. אפילו המשקפת של מיכלי שמאפשרת לראות עד יולי לא עזרה. הערוץ לא היה מלא דגים ומימלא הדובים גם לא היגיעו לשם. התלבטנו גם בגלל שכמה אנשים סיפרו שראו שם דובים אתמול בערב. הזכיר לי את סיפורי הדייגים על המזח (בשבוע שעבר תפסתי דג לא נורמלי...). לא דובים ולא דגים (יער דווקא היה שם). החלטנו להמשיך צפונה ולישון באגם לואיז.

ממתינים לדובים

שאמורים לבוא מכאן

גם השחפים בהמתנה - אמצע יולי לפחות!

בדרך עוד התרפקנו שוב (הפעם במזג אויר מוצלח יותר ) על נופי האגם הנהדר מול הרי פארק ה Wrangle האדירים

מול הרי פארק WRANGELL

לא התעצלנו ועצרנו שוב בחנות היד השניה על אם הדרך. לחנויות יד שניה יש טבע של פילוסופיה עמוקה ששוקעת במעמקי המוח ומתפרצת באופן לא מוסבר בסבב שני או שלישי בחנות. מה שלא נרכש ביריה ראשונה מעובד בירכתי המוח ובסיבוב שני כבר מתקבלות החלטות ברורות ומנומקות למה צריך היה לרכוש את הדברים כבר אז. כך רכשתי מעיל עור קטן אחרי מו"מ מיגע עם הגברת וגם דבורה השלימה כמה פרטים חשובים.

הדרך עד לאגם לואיז הייתה מרופדת בפריחה נהדרת והיגענו לאגם ב 2100 בערך. מוקדם לעונה זו של השנה.